רצפת האגן היא שטח המרפד את קרקעית האגן. רצפה זו מורכבת מרקמות חיות וגמישות כמו רקמות שריר, רקמות חיבור, עצבים וכלי דם.

מעל רצפת האגן מממוקמים אברי האגן הקטן, הכוללים את שלפוחית השתן, הערמונית אצל הגבר, הרחם אצל האשה והחלחולת (הקצה של המעי הגס המחובר אל פי הטבעת). דרך האיברים הללו עוברים, מהצד הקדמי, צינור השתן והנרתיק (אצל האשה) ומהצד האחורי עובר דרכם פי הטבעת.

כדי שהאברים הללו יתפקדו בצורה יעילה עליהם להיות מקובעים במקומם האנטומי.

מהו תפקידם של שרירי רצפת האגן?

לשרירי רצפת האגן שלושה תפקידים חשובים:
1. סגירה: תפקידם של השרירים למנוע איבוד שתן וצואה.

2. הרמה: שרירים אלה מגנים על רקמות החיבור על ידי כך שהם מרימים ומקבעים את אברי האגן בעמדה גבוהה. כאשר תגובתם של השרירים הופכת איטית ולא יעילה, רקמת החיבור עוברת תהליך של בלאי מואץ. זו הסיבה מספר אחת לצניחת רחם, צניחת שלפוחית וצניחת חלחולת.

3. שליטה: כששרירי רצפת האגן מתכווצים, הם מפעילים רפלקסים דרך חוט השדרה, המאפשרים לנו לדכא התכווצות לא רצונית של השלפוחית ו/או החלחולת – המבקשים להתרוקן. בצורה זו אנו מסוגלים להתאפק ולאגור שתן וצואה עד שנבחר את הזמן והמקום המתאימים לנו להתרוקן.

4. שמירה על מנח נכון של איברי האגן

5. תפקוד מיני

6. לידה

חולשת שרירי הבטן—< מנח אגן—< עומס על שרירי רצפת האגן

כיווץ רצפת אגן —<כיווץ רחב בטני—< תנועה

גורמי סיכון

• גמישות יתר
•  קולגן
•  עישון(שיעול)
•  גיל
•  גנטיקה

בכל התרגילים יש לזכור:

לכווץ (לסגור ולמשוך פנימה) את רצפת אגן, לאסוף בטן תוך כדי נשיפה – לפני ובמשך המאמץ.